החלטה בתיק ת"א 10206-10-11

1.         עסקינן בבקשת הנתבעת להורות לפרופ' עמוס קורצ'ין, אשר מונה כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגי, להתעלם ממסמך שהוצג לעיונו על ידי התובע, אשר נערך על ידי פרופ' יאיר למפל, מומחה בנוירולוגיה, הנושא תאריך 02.04.2013 והמופנה לרופא המטפל (להלן: "המסמך").

1.1        יוזכר כי פרופ' עמוס קורצ'ין (להלן: "המומחה") מונה לבדוק את התובע ולקבוע האם נותרה לו נכות זמנית ו/או צמיתה, לרבות שיעורה, בעקבות תאונת דרכים מיום 12.02.2010, נשוא התביעה שבפני.

2.         לטענת הנתבעת, מעיון במסמך עולה "באופן ברור כי אין במכתבו של פרופ' למפל ולו רמז לטיפול רפואי שניתן לתובע", וכן כי כל מכתבו "הינו אוסף מסקנות", אשר "פרופ' קורצ'ין יכול וצריך להסיק עצמאית".

כמו כן, המסמך "קובע קשר סיבתי ברור וודאי בין התאונה לאוטם", ולמעשה "מדובר במסמך פסול", אשר מטרתו להשפיע על שיקול דעתו של המומחה.

עוד טוענת הנתבעת, כי המסמך הינו "מצוי בקצה הקיצוני של "הסקאלה" של מסמכים המהווים "חוות דעת" לכל דבר ועניין" ועל כן המדובר "בחוות דעת האסורה להצגה למומחה מטעם בית המשפט".

3.         התובע מתנגד לבקשה.

לשיטתו אין ב"אזכורה של האפשרות לקיומו של קשר סיבתי בין החבלה בתאונת הדרכים לאירוע המוחי שעבר" בכדי ל"פגום בעצמאות שיקול דעתו של מומחה" בית המשפט.

המסמך הינו מסמך אשר נערך במסגרת בירור וטיפולים רפואיים ומהווה "חלק אינטגראלי מן השרשרת הטיפולית ובוודאי שאינו עומד לבדו ללא קשר ליתר הטיפולים". 

3.1        עוד טוען התובע, כי יש לדחות את הבקשה אף מן הטעם שהנתבעת עצמה העבירה למומחה מסמכים רפואיים ערוכים על ידי פרופ' יאיר למפל (מסמך מיום 25.10.2011, 15.07.2012 ומיום 18.11.2012  - להלן: "המסמכים"), מסמכים אשר הנם "בעלי אופי זהה לחלוטין" למסמך אשר פסילתו מבוקשת.

המסגרת הנורמטיבית

4.         בהתאם להוראת סעיף 8 (א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים),תשמ"ז-1986  "ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

5.         על פי ההלכה הנוהגת, עליה שב בית המשפט העליון אך לאחרונה ב רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, האיסור בדבר הצגת "חוות דעת רפואית" לעיונו של המומחה הממונה נועד להבטיח כי האחרון יעשה מלאכתו באופן עצמאי ובלתי תלוי, כשקביעותיו ומסקנותיו תבוססנה על התרשמותו הבלתי אמצעית מבדיקתו את התובע, כמו גם על מידע רפואי "גולמי", כפי שעולה מהרשומה הרפואית המתעדת את הטיפול שניתן לתובע ותוצאות הבדיקות שעבר לצורך אותו טיפול-

"נקודת המוצא היא שההוראה מבטאת "איזון בין הרצון להניח בפני המומחה תשתית עובדתית מלאה כדי שיוכל ליתן חוות דעת רצינית ומקצועית, לבין השאיפה לשמור על האובייקטיביות של המומחה עול עצמאות שיקול הדעת שלו" (רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן ...)"

6.         לצד אותה מטרה נועדה ההוראה אף "להגשים את "הרצון למנוע מבעלי הדין כל תועלת מעצם הפניה מטעמם למומחה רפואי אחר" ... זאת נוכח מגמת החוק שלא לייקר ולסרבל את ההליך על-ידי פנייה למומחים מטעם בעלי הדין" (רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ).

7.         נוכח מטרות אלה על בית המשפט לנקוט זהירות בבחינת המסמכים המוצגים לעיונו של המומחה "כאשר קיימת "סקאלה" של מסמכים, שבקצה האחד שלה מסמכים פסולים מדיעקרא (כגון חוות דעת של מומחה מטעם בעל הדין) ובקצה השני שלה מסמכים שבבירור אין כל מניעה מלהציגם (כגון מסמכי אשפוז, תוצאות של בדיקות וכו')" (רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ) ובתווך "גווני האפור", כאשר בכל "מקרה של ספק בשאלה האם מדובר בחוות דעת" מצווה בית המשפט לשקול "האם מקור המסמך הוא בגוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה לאותו גוף נעשתה ביוזמתם או שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף "שלב טבעי של הטיפול..." (רע"א 5662/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חנסב).

מן הכלל אל הפרט

8.         לאחר שנתתי דעתי למסמך שפסילתו מבוקשת, לטיעוני הצדדים ולהוראות הדין והפסיקה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

9.         המסמך אומנם ממוען "לרופא המטפל", אך על פניו אינו ערוך כמסמך אשר נערך במהלך הטיפול הרפואי השוטף ולצרכיו.

הרישום נעדר את אותם סממנים המעידים כי נערך כ"שלב טבעי של הטיפול", לרבות פירוט המועדים בהם נבדק התובע על ידי הרופא המטפל, ממצאי הבדיקה ויותר מכל המלצות טיפוליות.